<h1>חדושי הראב"ד — קידושין</h1>
<h2>דף מח:</h2>
והא דאמרינן [קידושין י"ג ע"ב] אבל בהנך דמלוה הכתובה בתורה, ה"ק, כיון דתקינו במלוה בשטר שיהא גובה, במלוה הכתובה בתורה דמיא כמאן דכתיב בשטר, אימא תגבה מיורשים כדי שלא תחלוק במלוה בשטר, קמ"ל. ולא מחוור, דכיון דאמר כמלוה הכתובה בשטר דמיא, משמע דפשיטא להו דמלוה בשטר שעבודא דאורייתא, וזה תימא מי דחקו לבעל הגמרא למימר וצריכא בהאי לישנא, לימא דבין במלוה על פה בין במלוה בשטר פליגי, ומלוה הכתובה בתורה הוי מלוה בשטר, ופליגי במלוה על פה להודיעך כחו דמ"ד [שעבודא] דאורייתא, וצ"ע.
<h2>דף מט:</h2>
[קידושין כ"ט ע"ב] כי פליגי [היכא] דאיכא חמש משועבדים. ששיעבד יצחק משנולד יעקב. (מכ"י). ר' יהודה סבר מלוה הכתובה וכו'. ואזיל כהן וטריף חמש ממשועבדים בשביל יעקב, שהרי מצוה פדיית יעקב היתה על יצחק אביו וזה מצות בנו עליו. ומשום הכי יהיב ליה חמש בני חורין בשביל בנו, שאם היה נותן אותן בני חורין בשביל עצמו נמצא מפסידו לכהן ה' סלעים של ראובן בנו, שהרי אינו יכול לטרוף המשועבדים ששיעבד יצחק שהרי נפרע מאותו חוב שהיה לו על יצחק. בשם הר' חמיו של הראב"ד. (מכ"י).
<h2>דף נ:</h2>
[קידושין י"א ע"ב] הראב"ד ז"ל גריס וכן היא גרסת הספרים מה כלים דבר חשוב אף כל דבר חשוב. אף כסף כל שהוא דבר חשוב ואעפ"י שהוא דינר, והילכך איבעי ליה לאחותי' למעה שהוא תחת דינר, ולא לפונדיון ולא לאיסר, וכ"ש לפרוטה, דכיון דסתם דינר כדינר ומשום היק[י]שה דכלים לאחתוניה מדינר, דין הוא להעמידו למעה הקרובה לדינר. מיהו קשיא לפי' זה, דבמסכת שבועות נראה כגרסת רש"י, דהכי גרסינן התם [ל"ט ע"ב] מה כסף דבר חשוב אף כל דבר חשוב, דמכסף ילפינן כלים, ואמרינן התם אי כתב רחמנא כלים ולא כסף, הוה אמינא דלא בעינן דבר חשוב, כתב רחמנא כסף דבר חשוב. ויש לתרץ דלא קשיא האי גירסא לפי' הראב"ד ולפי גרסתו דגריס הכא דתרויהו איתנהו וצריכי, דהתם לחומרא קאמר, דמכסף ילפינן דבר חשוב, דאי מכלים ה"א מה כלים לא נתנה להם התורה קצבה, ואפילו מחט נקרא כלי לפי שהוא חשוב למלאכתו, אימא דאם טענו שני מחטים והודה לו באחד מהן ודכותיהו, נשבע ואע"ג דלא שוו שתי כסף, קמ"ל כסף. ומה כסף דבר חשוב, אף כל דבר חשוב ככסף דהיינו שוה שתי מעין, ותרויהו צריכי, הכא מקישי' כסף לכלים לומר דלא בעינן שוה שתי כסף צורי, ואתא לאקושי כלים לכסף דלא סגי בכל דבר שהוא לענינו וכדפרישנא, אלא בעינן שיהיו שוין שתי מעין. וכן פירש הראב"ד ז"ל.
